<h1>ארחות חיים הלכ' טהרת הנדה ודין המקוה סימן י"א</h1>
<h2>דף ז:</h2>
וכל הצריך טבילה מברך קודם שיטבול בא"י אקב"ו על הטבילה. כן דעת הגאונים ז"ל. וכן פסקו הריא"ף ור"ת ורבי שמשון ז"ל. וביאר רבי שמשון שהמעכב הברכה עד אחר הטבילה טועה. וה"ה בנטילת ידים. וכבר ביארנו בטבילת גר שאינו מברך עד עליתו. וי"א דהוא הדין לטבילת נדה. וכן דעת הר"ש ז"ל שבכל הטבילות מברך עליהן אחר הטבילה. ונשאל רבינו האיי גאון ז"ל על מי שאינו יודע לברך אם עלתה לו טבילה והשיב שאין הברכות מעכבות המצות ואע"פ שלא בירך הטובל עלתה לו טבילה. ואם יש מי שמתנדב שמלמד אותו דבר לאמרו יפה מוטב ואם לאו אין בטבילתו (כנס) [פגם].
<h2>דף קיב:</h2>
ואחר שטבלה בליל שמיני כהלכתה מותרת לבעלה מיד דמה שאמרו ז"ל בפ' (א)ע"פ אשתך טבלה אל תזדקק לה לילה הראשונה כבר ביאר רבא בנדה דאורייתא הואיל והוחזק מעין פתוח דילמא שפעה זיבה. והרב אדונינו מורינו ר' שם טוב פלכו ז"ל השיב בתשובה כמוכן שזאת החשש היתה להם שנוהגין נדה דאוריתא ולא לאותה שיושבת על דם טוהר שביום מ' לזכר או ביום פ' לנקבה מבעוד יום היה דם טוהר ובלילה טמא. והורגלו לשמש על דם טוהר אבל עתה כבר החמירו עליהן בנות ישראל לישב עליו ז' נקיים. והמעין סתום על כן אין כאן שום חששא בעולם אחר שספרה ז' נקיים אם תשמש ליל טבילתה. ע"כ.
